אחלוק כאן איתכם חלק מהשאלות והנקודות לדיון שעלו בנושא שימור העברית והחשיפה לאנגלית במהלך השנים הרבות בהן אני מלמדת  ילדים שבאו מרמות שונות ורקעים מגוונים של  שליטה בעברית.

אחד הדברים המרכזיים שלמדתי (הן מתוך נסיון אישי עם ילדי הפרטיים, והן עם ילדי-תלמידי) הוא שאם לא נשמר  העברית באופן פעיל ומודע, הילדים לא ידברו עברית. חד וחלק – שימור העברית לא קורה מעצמו, וברגע שהילדים נחשפים לאנגלית, הם מפסיקים לדבר עברית, וכתוצאה מכך העברית מפסיקה להתפתח.

ברגע ששפת הסביבה=השפה הדומיננטית הופכת מעברית לאנגלית, העברית נשארת ברמה הבסיסית, התחביר משתבש והאנגלית הופכת להיות השפה השולטת.

היות ואני מלמדת בעברית תקופה כל כך ארוכה, ואני שומרת על קשר עם מספר גדול מאוד של משפחות שעברו בגן גורים, יש לי את ההזדמנות והנסיון להתבונן באותם ילדים גם ממרחק הזמן, ולבחון את ההשפעות השונות של ההחלטה לגדלם בעברית/אנגלית או שתיהן.

יש כמה חתכי אוכלוסיה של ישראלים המגיעים לאיזורנו, והתכניות  שלהם לגבי עתיד החזרה לישראל שונות. לגבי חלק מהם ההתלבטות כמעט ואינה קיימת – והמודעות לצורך לשמר את העברית טבועה בהם עמוק.

  • -משפחות בהן אחד מבני הזוג אינו ישראלי, ויש דחף חזק לשמר את שפת המקור של ההורה דובר העברית תוך ידיעה והבנה ש"האנגלית תהיה כאן, בין אם נרצה או לא נרצה".

  • -משפחות שיודעות בוודאות שהן כאן "כדי להישאר" ומבינות את החשיבות בשימור שפת המקור של המשפחה. חלק מן המשפחות בוחר בהמשך החינוך בבתי הספר הפרטיים היהודיים, ואז ברור מהו היתרון שבכניסה עם עברית ברמה גבוהה יותר.

  • -משפחות יהודיות שאינן דוברות עברית אך מעוניינות לשמר את היהדות ומתכננות לשלוח את הילדים לבתי הספר הפרטיים היהודים, בהם לומדים עברית. הקניית הבסיס בעברית מהווה יתרון משמעותי עבור הילדים.-

  •  

למה בעצם גן על טהרת העברית?

ההתלבטות לגבי אנגלית/עברית מופיעה, לרוב, אצל משפחות שמגיעות לשנים ספורות ויודעות כמעט בוודאות שהן חוזרות לארץ תוך 3-5 שנים או יותר.

הדברים הבאים נכונים לגבי כל אותן אוכלוסיות שמניתי, ואני מקווה שהצלחתי לרכז את השאלות המרכזיות ולענות בצורה מקיפה ומועילה.

 

"נהדר! בדיוק בשביל זה באנו, שהילדים ילמדו אנגלית"

מחקרים רבים מראים כי ילדים שנחשפו לאנגלית בין הגילאים 2-5, ושבו לארץ כשעדיין לא הספיקו להיכנס למערכת החינוך הפורמאלית של ביה"ס, בו גם קוראים וכותבים באנגלית, בעצם שוכחים את האנגלית מהר מאוד, ומסתבר שהם הפסידו פעמיים: פעם אחת כאשר היו צריכים לעבור תקופת הסתגלות לסביבה חדשה, מסגרת חדשה, בית חדש וביחד עם זאת  - שפה זרה – תקופה לא קלה ומאתגרת לכל הדעות. במהלך התקופה בה הם חשופים לאנגלית,העברית הפסיקה להתפתח. אותם ילדים שבים לארץ עם פערים משמעותיים ביכולות השפה שלהם בהשוואה לבני גילם בארץ – וזה ההפסד השני שלהם.

שימור העברית בגיל הרך נכון גם למשפחות שבאו לתקופות ארוכות יותר, ושבסופן הן שבות לארץ.  אחד הצעדים הראשונים בהם נוקטות המשפחות המתחילות להתארגן לקראת החזרה הוא לשלוח את הילדים לשיעורים פרטיים אינטנסיביים בעברית, על מנת להכין אותם להשתלבות בבתי הספר בישראל. ככל שהבסיס לעברית נכונה, תקינה ומבוססת  יהיה חזק, יציב ורחב יותר – כך ההשתלבות חזרה בארץ תהיה מאתגרת פחות.

 

"אנחנו מדברים עברית בבית, העברית לא תיעלם"

 כמה פעמים במהלך ערב רגיל ושגרתי בבית, לאחר שכולם חזרו מבית הספר והעבודה, והבית נמצא ב"מצב תפקודי" הכולל הכנות לארוחת ערב, מקלחות ושאר אופרציות, הזכרתם את המילה "שובך" או "אורווה" או ציינתם ש"הפרה גועה, הכבשה פועה והסוס צוהל"?

הנסיון לימד אותנו שאמנם העברית הבסיסית לא נעלמת לגמרי, אבל היא בהחלט חדלה מלהתפתח. כשבשלב מוקדם כל כך של בניית אוצר המילים והתפתחותו נכנסות מילים חדשות באנגלית, ואין מקום או הזדמנות לרכוש את אותו אוצר מילים גם בעברית, הרי שאין דו-לשוניות אמיתית של שתי שפות מקבילות, אלא דו-לשוניות ברצף. שפה אחת נכנסת, וממשיכה היכן שהשפה הראשונה נעצרה.

 

"אנחנו נמשיך לקרוא לילדים ספרים בעברית, ואוצר המילים שלהם יגדל"

מצאנו שכאשר הילדים נחשפים לאנגלית ואוצר המילים שלהם בשפה החדשה מתרחב, באופן טבעי הם "שוכחים" מילים בעברית. וככל שהחשיפה לעברית מועטת יותר, הילדים מגלים העדפה משמעותית לקריאת ספרים באנגלית. עם הזמן הקראת הספרים בעברית הופכת למשימה מייגעת שבמהלכה על ההורה לתרגם מילים רבות לאנגלית, וכל חווית הקראת הספרים הופכת למעיקה ומתסכלת. השלב הבא והמאוד טבעי הוא לזנוח את ההקראה המתסכלת בעברית, ולעבור להקראה באנגלית. במיוחד כאשר שיעורי הבית בבית הספר כוללים יומן קריאה ושיעורי בית באנגלית.

 

אז איך ניתן  בכל זאת לחשוף את הילד/ה לאנגלית, כדי שהקליטה בהמשך במערכת דוברת אנגלית תהיה קלה?

האנגלית נמצאת כאן, בין אם נרצה או לא נרצה. בטלויזיה, בגן השעשועים, בחנויות. מצאנו שילדים שמשתתפים בחוגים אחר הצהריים (בלט, התעמלות וכו') נחשפים לאנגלית ורוכשים אוצר מילים ברמה בסיסית שתעזור להם במעבר למסגרת דוברת אנגלית בהמשך.

 

כמו הרבה דברים אחרים, גם להחלטה אם לרשום את הילדים לגן דובר עברית או אנגלית יש יתרונות וחסרונות.  היתרון הברור של רישום לגן דובר עברית הוא שימור השפה. החיסרון הוא חשיפה איטית יותר לאנגלית. אבל אם לוקחים בחשבון שהילדים מגיעים לגן דובר אנגלית בהמשך, לאחר שרכשו מיומנויות חברתיות, חיזקו את כישורי פתרון הבעיות שלהם, גדלו קצת והתחזקו בסביבה תומכת וחמה ובשפה מוכרת, ההשתלבות בגן דובר אנגלית תהיה פחות מאתגרת. לילדים שיהיו בגן דובר עברית עד גיל 4-5 יש סיכוי גבוה יותר לשמר את העברית, ועדיין לרכוש מספיק אנגלית כדי שיוכלו לעבור לבית הספר ללא בעיה.